יצא לי בזמן האחרון להיתקל בכמה בעיות שנגעו לAppDomainים.
נתחיל בלהסביר מהו AppDomain.
כאשר אפליקציה .netית שלנו עולה, יש איזשהו “מרחב” שבו היא חיה.
כדי להמחיש את המרחב הזה, נסתכל על מספר דוגמאות
- באפליקציה שלנו אנחנו יכולים לגשת למשתנים סטטיים. איפה משתנים אלה בדיוק נשמרים? שהרי בInstanceים אחרים של האפליקציה שלנו למשתנים האלה ערכים אחרים.
- למי “שייכים” הThreadים של האפליקציה שלנו?
- איך האפליקציה שלנו יודעת מאיפה לטעון DLLים?
התשובות לשאלות האלה כרוכות במושג של הAppDomain. הAppDomain הוא שכבה מבודדת שמהווה את המרחב של האפליקציה שלנו.
לרובנו לא יצא ליצור AppDomainים בעצמנו. כשהאפליקציה שלנו עולה, נוצר AppDomain דיפולטי עבורה בה היא רצה.
למעשה, זה לא מדויק:
כשאנחנו כותבים Process שהוא Stand-alone, כגון Console Application/Windows Form Application/WPF Application, אז נוצר באמת AppDomain דיפולטי יחיד עבורנו, בו האפליקציה שלנו חיה,
אבל לפעמים אנחנו לא כותבים Process שהוא Stand-alone, אלא מתארחים בProcess אחר. למשל, לפעמים אנחנו כותבים שירות WCF שמוארח על IIS. במקרה כזה הProcess שמריץ אותנו הוא הw3p.exe של IIS. במקרה כזה, הProcess שמארח אותנו מנהל את הAppDomainים שלו. במקרה של IIS, למשל, לכל שירות שהוא מארח, הוא פותח AppDomain נפרד (בערך), כך שבעצם אנחנו עובדים עם מספר AppDomainים בProcess יחיד.
עם זאת, לעתים נרצה להריץ יותר מAppDomain אחד באפליקציות שלנו, ועל כך נדבר בהמשך.